שאלות נפוצות (FAQ)

איך הופכים לחבר לשכה וכמה זה עולה?

בשלב זה החברות אינה כרוכה בתשלום ואינה מוגבלת בזמן. בעתיד החברות תעלה כסף ותוגבל לשנה בלבד.

 

האם חבר לשכה זכאי לקבלת תעודת מוסמך?

לא. לתעודת מוסמך של הלשכה זכאי רק מוסמך של הלשכה.

 

האם כל חבר לשכה הוא גם מוסמך שלה?

לא. קיימים חברים מוסמכים (המופיעים גם באתר הלשכה) וחברים שאינם מוסמכים או המצויים בתהליכי הסמכה.

 

איך הופכים למוסמך של הלשכה וכמה זה עולה?

לכל אחת מ- 7 הסמכות הלשכה הוגדרה הסמכה בינלאומית שקולה ודרישות ניסיון תעסוקתי רלוונטי. ישנן 3 דרכים להפוך למוסמך של הלשכה:

  • מי שמחזיק בהסמכה בינלאומית המקבילה להסמכת הלשכה, בכפוף לאישור ועדת ההסמכה. עלות: 150 ₪ + מע"מ בגין דמי טיפול בתוספת 500 ₪ + מע"מ בגין דמי הסמכה. סה"כ 650 ₪ + מע"מ.

  • מי שיש לו ניסיון תעסוקתי בתחום ההסמכה של שנתיים לפחות ו/או שביצע 10 עבודות כלכליות בתחום ההסמכה ו/או כתב ספר בתחום ההסמכה ועבר בהצלחה את בחינת ההסמכה. עלות: 150 ₪ + מע"מ בגין דמי טיפול, בתוספת 1,000 ₪ + מע"מ בגין דמי בחינה ו- 500 ₪ + מע"מ בגין דמי הסמכה. סה"כ 1,650 ₪ + מע"מ.

  • מי שעבר בהצלחה את תוכנית ההסמכה, את בחינת ההסמכה וכתב דו"ח הסמכה ראוי. עלות: 150 ₪ + מע"מ בגין דמי טיפול, בתוספת 21,000 ₪ + מע"מ בגין תוכנית ההסמכה ו- 500 ₪ + מע"מ בגין דמי הסמכה. סה"כ 21,650 ₪ + מע"מ.

 

מהו דו"ח הסמכה ומי חייב בו?

בסיום תוכנית ההסמכה ולטובת קבלת ההסמכה המקצועית יידרש המועמד להכין דו"ח הסמכה דוגמת העבודות של פרקטיקנים בארץ ובחו"ל בתחום ההסמכה הרלוונטית. דו"ח זה ילווה את המוסמך בפעילותו כבעל משרד ייעוץ או במפגש עם מעסיקים ותהווה כרטיס כניסה ואיתות כי הוא אכן בקיא בפרקטיקות המיטביות הנהוגות בעולם בתחום ההסמכה. 

 

האם רואה חשבון, אקטוארים, כלכלנים, מהנדסי תעשייה וניהול ו/או ד"ר למימון/כלכלה/חשבונאות זכאים אוטומטית להסמכה?

לא.

 

האם מנכ"לים, נושאי משרה האחראים על ניהול סיכונים תאגידי, מנהלי סיכונים ראשיים או מנהלי סיכונים הכפופים ישירות למנהל הסיכונים הראשי זכאים אוטומטית להסמכה?

לא.

 

האם מי שסיים בהצלחה קורס "אנליסטים ומעריכי שווי" מטעם המרכז להשתלמויות בר-אילן (אוניברסיטת בר-אילן) ו/או השתלמות מקצועית בנושא ניהול סיכונים מטעם לה"ב (אוניברסיטת תל אביב) ו/או קורס "ניתוח דוחות כספיים והערכת שווי חברות" במסגרת לימודים לתואר ראשון או שני פיננסיים באוניברסיטה או במכללה אקדמית מוכרות זכאים אוטומטית להסמכות הלשכה באקטואריה פיננסית?

לא.

 

האם מי שסיים בהצלחה קורס "ניהול סיכונים פיננסיים במתכונת FRM" מטעם הסניף האקדמי של GARP ישראל (בשיתוף עם אוניברסיטת אריאל) ו/או השתלמות מקצועית בנושא הערכות שווי מטעם לה"ב (אוניברסיטת תל אביב) ו/או קורס "גידור וניהול סיכונים באמצעות אופציות וחוזים עתידיים" במסגרת לימודים לתואר ראשון או שני פיננסיים באוניברסיטה או במכללה אקדמית מוכרות זכאים אוטומטית להסמכות הלשכה בהערכות שווי?

לא.

 

האם תעודת מוסמך של האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים ו/או לשכת מבקרי הפנים לישראל ו/או איגוד מבקרי הפנים בישראל מוכרת על ידכם לצורך קבלת הסמכה כלשהי?

לא.

 

מהם תנאי הכשירות למוסמך של הלשכה?

תנאי הכשירות למוסמך של הלשכה הינם: תואר פיננסי ממוסד אקדמי מוכר, כגון:

 

  • תואר ראשון (B.B.) במנהל עסקים או תואר ראשון (B.A.) בניהול, כלכלה, מימון, שיווק, חשבונאות או תחום עסקי אחר; או

  • תואר שני (M.B.A.) במנהל עסקים או תואר שני (M.A.) בניהול, כלכלה, מימון, שיווק, חשבונאות או תחום עסקי אחר; או

  • תואר דוקטור (D.B.A) במנהל עסקים או תואר שלישי (Ph.D.) בניהול, כלכלה, מימון, שיווק, חשבונאות או תחום עסקי אחר

 

כמה עולה תוכנית הסמכה של הלשכה?

ללשכה 7 תוכניות הסמכה: 3 תוכניות בתחום הערכות השווי ו- 4 תוכניות בתחום האקטואריה הפיננסית. כל אחת מהסמכות האמורות כוללת 210 שעות אקדמיות ומורכבת מ-5 מודולים (קורסים) בני 42 שעות אקדמיות בעלות של 4,200 ₪ + מע"מ כל אחד, כך שבסה"כ עלות תוכנית הסמכה של הלשכה מסתכמת ב-21,000 ₪ + מע"מ.

 

האם ניתן להשתתף במודולים (קורסים) שלא לצורך הסמכה?

כן, ניתן להשתתף במודולים גם במסגרת קורסי השתלמות שלא לצורך הסמכה. במקרה זה לא נדרש לבצע מודולים קודמים כתנאי סף לקבלה והמודול אינו כולל בחינה. עם זאת, על מנת שהקורס יחשב לצורך קבלת ההסמכה יידרש המועמד להשלים את הבחינות במודולים שבהם לא נבחן.

 

האם משלמים על כל המודולים ב"מכה אחת"?

לא. משלמים בשיטת "pay-as-you-go", משמע, תשלום על מודול אחד בכל פעם, בטרם תחילת המודול כמובן. הרעיון הוא לא "לקשור" את המועמד ולא להפוך אותו ל"שבוי" של הלשכה.

 

האם ניתן לקחת הפסקה בין המודולים?

כן. ניתן להשתתף בכל אחד מהמודולים ולצבור אותם באופן הדרגתי להסמכה בתקופה שלא תעלה על 3 שנים.

 

האם המעבר בין המודולים הינו אוטומטי?

לא. המעבר בין המודולים איננו אוטומטי הוא מותנה במעבר בהצלחה של כל הבחינות והמטלות שנדרשו במודולים שקדמו לו.

 

האם אין חפיפה בין המודולים בהסמכות השונות?

בעוד שהמודולים המרכיבים את הסמכות הלשכה בהערכות שווי (CFV, QFV ו- FEM) שונים זה מזה, הרי ש- 4 המודולים הראשונים בכל אחת מהסמכות הלשכה באקטואריה פיננסית (ORA ,CRA ,MRA ו- IRA) הינם זהים. לפיכך, רק לאחר קבלת אחת מההסמכות באקטואריה פיננסית ניתן באמצעות מודול התמחות אחד בלבד לקבל הסמכה נוספת באקטואריה פיננסית.

 

כיצד בנויה הבחינה בכל אחד מהמודולים השונים ומהו ציון המעבר בה?

הבחינה בכל אחד מהמודולים בנויה מ- 50 שאלות אמריקאיות. הבחינה הינה בת שעתיים והתוצאה היא ציון עובר או לא עובר בלבד.

 

האם ניתן להיבחן במקום להירשם למודול ואם כן כמה זה עולה?

אופציית הבחינה פתוחה אך ורק במודולים הסופיים של כל אחת מהסמכות הלשכה ולא ב- 4 המודולים הראשונים. אופציית הבחינה תינתן רק למי שהוכיח ניסיון מעשי של שנתיים בתחומי ההסמכה. עלות הבחינה 1,000 ₪ + מע"מ.

 

האם מי שלא עבר את הבחינה רשאי לגשת לבחינה פעם נוספת ואם כן כמה זה עולה?

כן, מי שלא עבר את הבחינה הראשונה או לא ניגש אליה רשאי לגשת לבחינה נוספת בעלות של 1,000 ₪ + מע"מ. ניתן לגשת לאותה בחינה מחדש עד ארבע פעמים.

 

האם פרסום עבודת אנליזה העוסקת בכדאיות השקעה בניירות ערך של חברה באתר ההפצה של הרשות (להלן "מגנא") הינו בגדר ייעוץ ב"כלי תקשורת" לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), ולפיכך איננו טעון רישיון לפי סעיף 3א(4) לחוק?

מערכת המגנא הינה מערכת ייעודית של הרשות המשמשת לקליטת דיווחי הגורמים המדווחים לרשות לפי החוקים שבסמכות פיקוחה, והפצתם באתר האינטרנט, ככל שהם פתוחים לעיון הציבור. לפיכך, מערכת המגנא איננה בגדר "כלי תקשורת" כמשמעותו בסעיף 3(א)(4) לחוק, ועל פרסום עבודת אנליזה במגנא לא חל הפטור מהצורך ברישיון לפי סעיף זה.​

 

האם על בעל רישיון יועץ השקעות/משווק השקעות/מנהל תיקים המבקש לפרסם אנליזה בכלי תקשורת לעמוד בדרישות הגילוי הקבועות בהוראה בדבר "חובות גילוי בנוגע לעבודות אנליזה"?

לא. ההוראה בדבר חובות גילוי בנוגע לעבודת אנליזה אינה חלה במקרה כאמור כיון שסעיפים 3(ב) ו16א(ד) לחוק קובעים מהי פסקת הגילוי אותה יש לכלול במתן ייעוץ או שיווק בכלי תקשורת. על פי הסעיף, על מכין עבודת האנליזה להודיע האם יש לו או אין לו ענין אישי בנושא וכן כי אין הייעוץ או השיווק מהווה תחליף לשירות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

 

אני סטודנט ללימודי תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון. במסגרת קורס "הערכת שווי חברות" אני מכין הערכת שווי של חברה ציבורית על פי מודל היוון תזרימי המזומנים (Discounted Cash Flows). האם חלות עלי החובות לפי הוראת הרשות, והאם הערכת השווי שלי נחשבת כ"עבודת אנליזה"?

ככל שעבודה כאמור לא נועדה למתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות השקעה, אלא נעשתה ומשמשת לצרכי לימודים בלבד, היא לא תיחשב בגדר ייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן - "חוק הייעוץ" או "החוק"), ולפיכך לא יחולו עליה הוראות הרשות לפי סעיף 28 לחוק הייעוץ.

 

חברה ציבורית פנתה לבית ההשקעות אותו אני מנהל (בית ההשקעות הוא תאגיד מורשה) וביקשה כי מחלקת המחקר שלנו תחל בסיקור אנליטי שלה בתמורה לתשלום חד פעמי בסך של 50 אלף ₪. החברה הציבורית אף הציעה כי לאחר פרסום עבודת האנליזה הראשונה, מחלקת המחקר של בית ההשקעות תמשיך בכיסוי שוטף של מניית החברה, כיסוי הכולל פרסום של לפחות ארבעה עדכונים מדי שנה קלנדארית, בתמורה לשכר שנתי של 60 אלף ₪. האם אני רשאי להתקשר בהסכם עם החברה האמורה?

לא. על פי סעיף 17 לחוק הייעוץ קבלת תמורה כספית בגין הכנת עבודת אנליזה היא אסורה, שכן, הסעיף האמור קובע מפורשות כי "בעל רישיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח".

 

בית ההשקעות אותו אני מנהל (בית ההשקעות הוא תאגיד מורשה) מחזיק בתיק הנוסטרו שלו, בין היתר, גם במניות של חברה אשר מחלקת המחקר של בית ההשקעות מבקשת לפרסם עבודת אנליזה עליה. האם עלינו לציין מפורשות בפסקת הגילוי שבעבודת האנליזה כי אנו מחזיקים בניירות ערך של החברה נשוא העבודה או שמא ניתן להסתפק בציון הערת אזהרה לפיה בית ההשקעות עשוי להחזיק בניירות ערך של החברה, מעת לעת?

ההוראה קובעת קביעה ברורה בהקשר זה - עליך לציין מפורשות שבית ההשקעות אותו אתה מנהל מחזיק בניירות ערך של החברה נשוא עבודת האנליזה. יודגש כי גם בית המשפט העליון הביע עמדה דומה בפסק הדין שנתן בעניין ע"פ 1027/94 זילברמן נ' מדינת ישראל (פד"י נג (4) 502). בפסק הדין, אשר עסק בעיתונאי אשר המליץ על רכישה ומכירה של ניירות ערך במסגרת עבודתו העיתונאית, קבע נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק, כי הערת אזהרה על פי הנוסח שצירף אותו העיתונאי (אהרון זילברמן) לכתבותיו אינה מספקת. הנשיא ברק קבע כי משקיע סביר הקורא את הערת האזהרה, "אינו יכול לדעת כי הכותב מחזיק בפועל במניות עליהן הוא ממליץ. הוא עשוי לחשוב כי הכותב, כמו משקיעים פוטנציאליים אחרים, עשוי לרכוש מניות אלה בשוק. הוא אינו יודע כי הכותב כבר מחזיק במניות אלה, והוא עשוי לרצות להיפטר מהן בעקבות כתבותיו". לאור קביעה זו, הבהיר הנשיא ברק בפסק דינו כי כדי לקיים את חובת הגילוי היה על הכותב לציין שהוא מחזיק בפועל במניות עליהן הוא ממליץ וכי בכוונתו למכור אותן אם מחירן יעלה, שכן, רק אזהרה ברורה שכזו תציג בפני המשקיע הסביר את ניגוד העניינים הפוטנציאלי בו מצוי הכותב.

 

האם העובדה כי אני מפיץ את עבודת האנליזה שכתבתי, בין היתר, גם לכלי התקשורת השונים ובהם אתרי אינטרנט כלכליים ועיתונים יומיים, על מנת שהללו יפרסמו כתבה אודות האמור בעבדות האנליזה, הופכת את פעילותי לייעוץ השקעות בכלי תקשורת, כאמור בסעיף 3(א)(4) לחוק הייעוץ, ולפיכך איני נדרש לרישיון?

לא. העובדה כי לצד הפצתה של עבודת האנליזה ללקוחות בית ההשקעות בו אתה מועסק, הופצה העבודה גם לכלי התקשורת, אינה הופכת את עיסוקך לייעוץ בכלי תקשורת. העובדה כי עיתונאי בכלי תקשורת כלשהו מתמצת את האמור ב"עבודת האנליזה" לכדי כתבה עיתונאית, אינה הופכת את "עבודת האנליזה" העומדת בפני עצמה, ליצירה עיתונאית הזכאית להגנת הפטור בסעיף 3(א)(4) לחוק.

 

אני עובד כאנליסט (עבודתי כרוכה בהכנה שוטפת של עבודות אנליזה) בבית השקעות (בית ההשקעות הוא תאגיד מורשה). במסגרת עבודתי אני מסקר את חברת "נדל"ן עד השמיים" אשר בבעלותה 20 נכסי נדל"ן מניב בעיר לאס וגאס שבארה"ב. חברת "נדל"ן עד השמיים" הודיעה לי כי היא מבקשת להטיס אותי, ביחד עם אנליסטים נוספים, לביקור שיימשך כשבועיים בנכסיה בלאס וגאס. האם אני צריך לתת גילוי, במסגרת הכנת עבודת אנליזה על מניית "נדל"ן עד השמיים", לכך שנסעתי לביקור בנכסי החברה על חשבונה?

אין מדובר בשאלת גילוי, שכן מדובר בתגמול אסור; על פי הוראת סעיף 17 לחוק הייעוץ חל איסור על בעל רישיון לקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות לגבי ניירות ערך. לאור האמור, חל עליך איסור להיענות להצעת חברת "נדל"ן עד השמיים" לטוס על חשבונה לביקור בנכסיה בלאס וגאס. יצוין, כי הפרת סעיף זה עשויה לגרור סנקציה פלילית. לאור האמור, ולאור האיסור הקיים בחוק, שאלתך בנוגע לחובת הגילוי אינה רלוונטית.

 

אני עובד כאנליסט (עבודתי כרוכה בהכנה שוטפת של עבודות אנליזה) בחברת הביטוח "החיים יפים". עבודות האנליזה אותן אני מכין מופצות אך ורק לקרנות פנסיה וקופות גמל שבבעלותה. האם ההוראה בדבר "חובות גילוי בנוגע לעבודות אנליזה" חלה עליי?

בהתאם להוראת סעיף 3(א)(11) לחוק הייעוץ, הכנת עבודות אנליזה אך ורק עבור לקוח כשיר כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הייעוץ, אינה טעונה רישיון, ועל כן, ההוראה בדבר "חובות גילוי בנוגע לעבודות אנליזה" אינה חלה עליך. יובהר, כי התשובה אינה משתנה גם אם קרנות הפנסיה וקופות הגמל אינן בבעלות חברת הביטוח.

 

אני בוגר תואר שני במינהל עסקים במגמת מימון ואני מעוניין לבחון את האפשרות למתן שירותי הכנת עבודות אנליזה. לפי שעה, אינני בעל רישיון על פי חוק הייעוץ. האם אני מנוע ממתן שירותים כאמור?

בהתאם להוראות חוק הייעוץ אתה מנוע מלתת שירותי הכנת עבודות אנליזה, אלא אם כן מתן שירותים כאמור נכלל בגדר העיסוקים המפורטים בסעיף 3 לחוק הייעוץ שעניינו עיסוקים שאינם טעונים רישיון.

 

מה עליי לקחת שיעור היוון ריאלי או נומינלי?

לרוב אין חשיבות מהותית בבחירה בין שיעור היוון ריאלי או נומינלי, כל עוד תזרימי המזומנים משקפים עקביות דומה. הסיבה לשינויים בין עבודות בשיעור היוון ריאלי לנומינלי, נובעת בדרך כלל משיקולי מדידה וזמינות מידע, הקשורים לעיתים למצב הריבית חסרת הסיכון ומידת הייצוג/נורמטיביות שלה באותה עת או צורך לשמור על עקביות עם מידע זמין אודות מחיר החוב של החברה. שינוי נוסף יכול לנבוע משיקולי המטבע העיקרי בו פועלת החברה המלומד אסוואת' דמודאראן מציע כי במידה והאינפלציה המקומית נמוכה (<10%), אזי מומלץ לעבוד עם תזרימי מזומנים נומינליים ולהוון אותם בשיעור היוון נומינלי. מאידך, אם האינפלציה המקומית היא גבוהה (>10%), אזי מומלץ לעבוד עם תזרימי מזומנים ריאליים ולהוון אותם בשיעור היוון ריאלי. עם זאת, יש לזכור כי לעניין "ערך הסף" של 10% אינפלציה שנתית , שיקולי המיסוי בישראל לרוב מורכבים יותר בהקשר האינפלציוני שלהם. בקיצור - כל דבר לגופו. 

 

האם את ה- E (ההון העצמי) בחישוב WACC לוקחים לפי שווי שוק ואת ה- D (החוב) לפי עלותו הפנקסני בספרי החברה, כי אם כן יוצא לי מנוף של 20% לעומת מנוף של 70% אם משתמשים ב- E פי ערכו הפנקסני בספרי החברה?

לצורך חישוב המנוף הפיננסי יש לקחת את ה- E ואת ה- D בערכי שוק. כהנחה מקלה, ניתן לקחת את ה- E כשווי בבורסה של החברה ואת ה- D לפי עלותו הפנקסני בספרי החברה,.

 

לצורך חישוב Kd (מחיר החוב) לחברה יש מספר הלוואות וחלקם בדולרים ובמטבעות שונים האם לקחת גם אותם לצורך חישוב שיעור הריבית הממוצעת?

את הריבית על ההון הזר של החברה יש לחשב כממוצע משוקלל של כל הריביות על מקורות ההון הזר של החברה (לרבות הלוואות במטבעות זרים).

 

איך אני מוצאת את הריבית בשוק של ההלוואות לצורך חישוב Wacc?

בהתחשב בהנחות המקלות הרי שאין צורך בחישוב הריבית האפקטיבית על הלוואות בעלות רמת סיכון דומה.

 

בחישוב הרווח למניה- נדרשים להציב את מספר המניות, בחברה שאותה אני מעריך כרגע הונפקו בשנת 2006 מניות הטבה אשר הגדילו את מספר המניות. בדוח הכספי של 2006 מספרי ההשוואה תוקנו למס' המניות החדש. השאלה שלי, איזה מספר מניות להציב ביחס בשנים שלפני ההנפקה, המספר לפני ההנפקה או לאחר ההנפקה? 

המטרות של חלוקת מניות הטבה הן כדלקמן:

1. הגדלת הסחירות של המניות;

2. העברה של הון עצמי מהחלק המשתנה (עודפים) הניתן לחלוקה לחלק הקבוע בהון העצמי (הון מניות);

3. אלטרנטיבה לחלוקת דיבדנד במזומן (שמירה על עודפי המזומנים של החברה).

לחלוקת מניות הטבה אין השפעה על ניתוח היחסים הפיננסים ולכן יש לשמור על אותו מספר מניות בהשוואה בין השנים(לצורך הניתוח אין חשיבות אם תבחרי את מספר המניות שקיימות היום או מספר המניות שהיו קיימות אשתקד).

 

בחישוב המכפיל, יש להציב את שווי השוק של המניה, אך באתר של הבורסה מופיעים 2 ערכים שווי שוק מניה מתואם, ולא מתואם באיזה מבין שניהם אני צריכה להשתמש לחישוב היחס?

יש לקחת את שווי השוק המתואם (שווי שוק לאחר חלוקת דיבדנד וכו).

 

כיצד מחשבים את ה- Rm (תשואת תיק השוק)?

Rm הינו מונח המתייחס לתשואת המדד אליו משתייכת החברה הרלוונטית, לדוגמא טבע משתייכת למעו"ף (תל אביב 25) אלקו החזקות לתל אביב 100. הרעיון הוא למצוא את תשואת המדד הממוצעת ב- 10 השנים האחרונות. כהנחה מקילה אתה יכול להניח כי הביטוי Rm-Rf שווה ל6.5%.

 

איזה נתון יש לקחת בהשקעה בהון חוזר ב-DCF?

ההון החוזר הרלוונטי לDCF מתייחס לפריטים התפעוליים בהון החוזר של החברה . לצורך העבודה יש לקחת לקוחות, מלאי וספקים. ניתן להכנס לבאורים של חייבים/זכאים שונים ולהתייחס לסעיפים הרלוונטים, לדוגמא שכר עבודה לשלם פריט תפעולי.

 

האם אפשר להניח כי חלק מהמזומנים אינם נכס תפעולי?

המזומנים הם בדרך כלל נכס עודף/פיננסי ולכן בעבודה אין צורך (כהנחה מקלה)  להתייחס אליהם בהון החוזר התפעולי לצורך ה DCF.

 

אני מבצע כרגע הערכת שווי חברה לפי שיטת ה- NAV ולחברה המוערכת יש אג"ח צמוד מדד שיפרע בעוד 5 שנים. מהי ריבית השוק שעלי לקחת לצורך היוון האג"ח?

שערוך התחייבות פיננסית לשווי שוק נעשה על ידי היוון תזרימי המזומנים העתידיים שיש לשלם על בסיס ריבית נורמטיבית של חברה (רצוי מאותו ענף), באותה רמת סיכון. לצורך איתור הריבית להיוון הרלוונטית יש לעיין בנתוני שוק ההון/תשואות של אגרות חוב, בתקופה קרובה ככל שניתן למועד הערכת השווי.

 

אני מבצע כרגע הערכת שווי חברה לפי שיטת ה- NAV מהו האחוז אותו אני צריך להעריך שהחברה תקבל תמורת מימוש הרכוש הקבוע שלה?

שערוך רכוש קבוע נעשה בעזרת הערכת שווי שמאי. לצורך הגשת העבודה, כהנחה מקילה, אם אין בידך הערכת שווי שמאית (יש לקרוא בעיון את דוחות החברה, לרבות ברנע) ניתן להניח, בלית ברירה, כי שווי השוק קרוב לערכה הפנקסני.

 

אני מבצע כרגע הערכת שווי חברה לפי שיטת המכפיל מהו שער המניה שעלי לקחת? האם ליום מסויים או לפי ממוצע חודשי?

לצורך יצירת מכפיל ענפי יש לקחת נתונים אודות שווי החברות למועד העבודה. אם סחירות החברה נמוכה ניתן לקחת ממוצע של שער המניה סביב התאריך הרלוונטי (לרוב מספיק לקחת שבוע לפני ושבוע אחרי). את השווי האמור יש לחלק בנתונים הכספיים, המפורסמים ו/או החזויים, לשם קבלת מכפיל נוכחי או חזוי.

 

מהם ראשי הפרקים המומלצים או תוכן העניינים המומלץ לעבודת הערכת שווי חברה?

תוכן העניינים המומלץ:

- סקירה כללית ותאור הפעילות

- מבנה וניהול

- תרשים מבנה אחזקות החברה

- תחומי עיסוק עיקריים ותאור הענף

- גרף המניה

- ניתוח פיננסי

- יחסים פיננסיים

- מודל SWOT

- מדדי הישרדות

- תחזיות

- הערכת שווי החברה

- ניתוח רגישות

- סיכום והמלצות

- ביבליוגרפיה 

לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) הינה איגוד מקצועי, מוסד להכשרה והשתלמויות מקצועיות.

 

הלשכה פועלת להסדרה וולונטרית ועיצובם מחדש של תחומי הערכות השווי והאקטואריה הפיננסית בישראל, הן באמצעות קביעת תנאי כשירות, כללי אתיקה וסטנדרטים מקצועיים לפרקטיקנים בתחומים הללו והן על ידי הכשרתם והסמכתם של אנשי מקצוע איכותיים לתחומים הללו.

.(IAVFA) כל הזכויות שמורות ללשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל ©